מהי האכלה מתונה?

כאשר תינוק יונק, הוא מתאים את עצמו לזרימה של החלב מהשד, והשד מתאים את עצמו לתינוק.

כך הוא יונק – יונק- יונק, נח, במקביל לפולסים של ייצור החלב בשד.

המנוחה היא מאד חשובה, כי התינוק מתאמץ מפעילות אירובית משמעותית (בעיקר ילודים), ובזמן שנח, השד מייצר עוד חלב.

הטבע הוא דבר נפלא!

כאשר אנו באים להאכיל תינוק מבקבוק, כדאי לשאוף לדמות כמה שיותר את ההאכלה לצורת היניקה מהשד.

לכן לכל חברה יש איזה "טריק" אחר,אבל החלק המרכזי שמצריך התאמה הוא כמות המאמץ שהתינוק משקיע כדי להוציא את החלב, ואופי זרימת החלב לתוך הפה.

בשיטת ההאכלה שהיתה הכי מקובלת עד ממש לא מזמן, בגלל חשש מ"גזים", היו תמיד דואגים שהפיטמה של הבקבוק תהיה תמיד מלאה כמה שיותר. בשיטה זו, זורם באופן קבוע חלב לתוך הפה של התינוק, מבלי לאפשר לו לנוח כלל.

בצורה זו של האכלה, עוד לפני שהילד לומד או בכלל יכול שלא לבלוע- כל מה שנכנס לתוך הפה, נבלע.

התוצאה היא שתינוק יאכל מבקבוק הרבה יותר ממה שהוא אמור לאכול אם היה יונק מהשד, כי האוכל פשוט נוטף לו לתוך הפה. לאורך כמה האכלות רצופות, נוצרת הרחבה של הקיבה, מה גם שהתינוק מתרגל לזרימה רצופה של אוכל לפיו, מבלי להשקיע כלל מאמץ ועלול להעדיף בהמשך בקבוק. אצל אמהות צעירות הדבר יוצר תסכול מאד גדול, כי פתאם התינוק אוכל כמויות הרבה יותר גדולות ממה שהאם מצליחה לשאוב, ו"אם הוא אוכל, זה כי הוא רעב מאד לא?" אז זהו, שלא…

הוא אוכל כי זלג לו אוכל לפה, במהירות גבוהה מידי, והורמון השובע לא מספיק להגיע לריכוז גבוה מספיק.

איך מבצעים האכלה מתונה בילוד:

מחזיקים את הילוד מולכן, ולא בתנוחה הקלאסית של האכלה של בובה, הסיבה- ככה התינוק יבחין בין "האכלה- הזנה", לבין "הנקה- פינוק- אמא"

את הבקבוק מגישים לפה של הילוד בצורה מאוזנת, כך שבפיטמה ישנו פלס אויר- חלב- בערך חצי חצי.

הפטמה צריכה להיות "כבדה" על פה הילוד, כך שיזכור לפתוח פה גדול בכל האכלה,  השפה התחתונה חובקת את הפטמה מלמטה, ולא מוכנסת פנימה, והשפה העליונה מופשלת על הפטמה.

קצה הפטמה של הבקבוק צריך להיות ממוקם כמו קצה הפטמה של השד- עמוק בתוך הפה, ולא בפתח הפה.

יש לשים לב לתנועות היניקה של התינוק- אם עושה הפסקה, להטות את הבקבוק מטה, כך שלא יהיה חלב בפיטמה, ולא יזלוג לתוך הפה, כאשר שב לינוק, דואגים שוב לחלב בפטמה.

משך הארוחה צריך להיות כעשר דקות- רבע שעה, אם פחות מזה , כנראה שאוכל מהר מידי, אפשר ליצור הפסקות יזומות מידי פעם.

אם רוצים לדמות האכלה משד א'- שד ב', ניתן בערך בשני שליש הארוחה ליזום הפסקת גרפס כאשר התינוק יוזם מנוחה.

מודעות פרסומת